ברכות השחר

סדר השכמת הבוקר

מודה אני

הוראה: כשיעור משנתו יאמר

מוֹדֶה האשה אומרת: מוֹדָה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ:

ברכות השחר

הוראה: יעשה צרכיו תחלה, ואחר כך יברך על נטילת ידים ואשר יצר (בא"ח ויצא ה"ב). אחר שנטל ידיו תכף ומיד תזקיף ידיו ואצבעותיו למעלה ותגביהם עד הראש, ולפחות תגביהם עד כנגד הפנים, ותברך על נטילת ידים, (בא"ח תולדות ה"ד) ואם היה ער כל הלילה לא יברך אלא יטול בלא ברכה (שם הי"ג)

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם:

הוראה: אם הטיל מים או עשה צרכיו יברך תוך חצי שעה (בא"ח ויצא הי"ב)

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אוֹ אִם יִפָּתֵח אֶחָד מֵהֶם, אֵי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, רוֹפֵא כָל־בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:

הוראה: יסמוך ברכה זו של אלהי וכו' לברכת אשר יצר (בא"ח וישב ה"ב)

אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה, אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא, כָּל־זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה (האשה אומרת מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל־הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל־הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַנוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה, לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר:

הוראה: בתשעה באב ויום הכיפורים אין אומרים ברכה זו (בא"ח וישב ה"ט)

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל־צָרְכִּי:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי: האשה אומרת: גּוֹיָה

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד: האשה אומרת: שִׁפְחָה

הוראה: האיש מברך

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה:

הוראה: האשה מברכת בלי שם ומלכות

בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה, אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַדְבִּיקֵנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עָוֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְתַרְחִיקֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע, וְתַדְבִּיקֵנִי בְּיֵצֶר הַטּוֹב, וְכוֹף אֶת־יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָּךְ, וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל־רוֹאַי, וְגָמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה, אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרָע, וּמִלָּשׁוֹן הָרָע, מִדִּין קָשֶׁה, וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן־בְּרִית, וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן־בְּרִית:

ברכות התורה

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה:

וְהַעֲרֵב נָא, יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת־דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל־הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת־תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרְכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃ יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרְכֵֽם׃